<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רב יהודה ברה דבת שמואל</h1>
<h2>דף פה:</h2>
גרסינן בעירובין פרק כיצד משתתפין הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב והדר שם אינו אוסר. פירוש משום דלא חשיבי דירה והוו כאויר החצר, ועירובי חצירות בבית שבחצר, הילכך לא הוי עירוב. ובגמרא אמר רב יהודה ברה דבת שמואל משמיה דרב כל מקום שאמרו חכמים הדר שם אינו אוסר, משום דאותה דירה לא הויא בכלל ביתו, הנותן עירובו שם אינו עירוב, חוץ מבית שער דיחיד. וכל מקום שאמרו חכמים אין מניחין עירוב בו, אבל מניח בו שיתוף. פירוש דשתופי מבואות בעינן בחצר שבמבוי, חוץ מאויר דמבוי. ומסקנא דכל הא לא איצטריך לאשמועינן דהא מתני' [היא], אלא דאתא לאשמועינן דאויר מבוי לא חשיב למיתיב ביה שיתופי מבואות. ומסקינן התם, אמר רב בני חבורה שהיו מסובין על שולחן [אחד] וקדש עליהן היום, פת שעל השולחן סומכין עליו משום עירוב, ואמרי לה משום שיתוף. אמר רבה ולא פליגי כאן שמסובין בבית כאן שמסובין בחצר. אמר ליה אביי לרבה תניא דמסייע לך, עירובי חצירות בבית שבחצר [ושיתופי מבואות בחצר שבמבוי]. ופירש"י לאפוקי בית שבחצר אחרת. ונראה לומר פשיטא ודאי דאם נתון בחצר אחרת דלא מהני. אלא הא נמי אתא לאשמועינן דאפילו אם נתנו בחצר ואפילו שומרו דלא מהני. והיינו טעמא דעירוב חצירות עושה כל הבתים כבית אחד, כאילו כולן יחד דרין במקום שהעירוב מונח, אז [הוי] כאילו כולן קנו זה עם זה את הבתים. דאי משום חצר, כל היכא דלא עירב, כלים ששבתו בחצר מותר לטלטל בחצר. וכן נמי שיתופי מבואות בחצר שבמבוי כדי לעשות [אותן רשות] אחת. שהעירוב גורם לבתים להיות רשות אחת, ואם יתן שיתוף המבוי בבית אין כאן היכר למבוי איזהו עירוב ואיזהו שיתוף. לפי ששמעתי מפרשים, שיתן שיתופי מבואות בחצר שבמבוי, אף בחצר שבמבוי, וכל שכן דאם נתן בבית שבחצר כיון ששמור שם יפה מהני האי שיתוף. ואינו נראה, אלא כל מקום שהעירוב מונח שם הן דרין. כדאיתא בפרק מי שהוציאוהו [מ"ט ע"א], בית שמניחין בו את העירוב אין צריך ליתן את הפת. ומפרש טעמא התם משום דכולהו הכא דיירי. והכי נמי תנן במסכת גיטין פרק הניזקין [נ"ט ע"א] מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום, ומסיק משום חשדא. וגרסינן נמי בגמרא ראשונה דמסכת סוכה [ג' ע"א], בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה וכו', עד ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו העירוב וכו'. ומסיק התם, אין מערבין בו ואין משתתפין בו דלא חזי לדירה. ואין מניחין בו עירובי חצירות, אבל שיתופי מבואות מניחין, דלא גרע מחצר שבמבוי דתנן עירובי חצירות בבית שבחצר שיתופי מבואות בחצר שבמבוי. והאי לא גרע מחצר שבמבוי מדקאמר אבל שיתופי מבוי מניח בו, מכלל דבבית שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות אין נותנין, דאי חצר ובית שוין (אבל) [אצל] שיתוף פשיטא דנותנין. אלא שמעינן מינה עירובי חצירות משום דירה, בבית דהוא דירה. שיתוף מבוי דמשום חצירות, בחצר. וצריך עיון ההיא דהדר [ע"א ע"ב] משתתפין באוצר וההוא בעל הבית שהיה שותף עם שכיניו לזה ביין ולזה בשמן. וכן ההיא דפליגי אם סומכין אשיתוף במקום עירוב. וספק אם רבי יהודה זה אחיו של רב מרי בר רחל.
